דיאנה גוז
הדרכת הורים

• כל ערב ההשכבה לוקחת שעתיים, ונגמרת בבכי. לפעמים של הילד, לפעמים שלכם.
• יש התפרצויות זעם, ואתם כבר לא יודעים אם לעצור אותן או רק לחכות שיעברו.
• הבוקר שוב נגמר בצעקות ליד הדלת, ואף אחד לא יצא מזה מרוצה.
• הגדול נסגר בחדר, עונה במילה אחת, ואתם מרגישים שאתם מאבדים אותו.
• קיבלתם אבחון (קשב, רצף, עיכוב התפתחותי) ואתם לא בטוחים מה עושים עכשיו.
• פרידה, מעבר דירה, אח קטן חדש, והבית יצא מאיזון.
• אחד ההורים במילואים או עבר פציעה, והילדים מגיבים בדרכים שקשה לפענח.
• שניכם רואים את הדברים אחרת לגמרי, וזה מתחיל לחלחל גם לזוגיות.

ולפעמים אין סיבה אחת ברורה. רק תחושה שמשהו לא מסתדר. גם זו סיבה טובה להתקשר.